הושמצתם? כך תדעו מהם סיכויי תביעתכם!

 

לא אחת אנו עומדים בפני דילמה האם פוסט או אמירה שנזרקה לחלל האוויר ואשר פגעה בנו מהווה עילת תביעת לשון הרע.

חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") והפסיקה העניפה שנפסקה בעניין, מהווים אבן דרך לבדיקה ראשונית האם במקרה מסוים צמחה עילת תביעה ואנו בעצם יכולים להגיש תביעת לשון הרע כנגד הפוגע אשר סיכויי הצלחתה גבוהים.

ראשית, עלינו לבחון האם האמירה שהופנתה כלפינו אכן מהווה מהותית לשון הרע או שמא זוהי אמירה שלא מצמיחה עילת תביעה. האם כאשר עמית לעבודה אומר לנו "בוקר טוב" בפנים חמוצות מהווה הדבר לשון הרע ?! ברור לכל בר דעת שאין כאן עילת תביעה בגין לשון הרע על אף שייתכן מאוד שנפגענו מהפנים החמוצות.

כאשר נאמרה או נכתבה אמירה פוגענית אשר גרמה לנו להשפלה ולביזוי אשר כך זו מתקבלת בעיני האדם מן היישוב – האדם הסביר, או אז נראה כי היסוד הראשון מתקיים בעניין בחינת השאלה,  האם זו מהווה לשון הרע אם לאו.

בעידן שבו כל בעל מקלדת עלול לפגוע ולהשמיץ אותנו ואת הזולת בקלות יתרה, הן במסגרת הרשתות החברתיות כגון: הפייסבוק, הטוויטר וכד', והן במסגרת הודעות טקסט ודואר אלקטרוני, או אז ברי כי האצבע עלולה להיות קלה על ההדק (או ליתר דיוק קלה על המקלדת).

הקלות הבלתי נסבלת שבה ניתן בנקל להשמיץ אדם, מצמיחה במקרים המתאימים עילות תביעת לשון הרע רבות, אשר מוגשות לבתי המשפט השכם והערב כנגד המשמיצים איתם ממצים את הדין.

היסוד השני אותו יש לבחון כאשר אנו ניצבים בפני השאלה האם צמחה עילת תביעת לשון הרע הינו מימד הפרסום. שהרי סעיף 2 לחוק מורה לנו לבחון מי נחשף לפרסום ומהו היקפו.

בכדי שיתקיים מימד הפרסום צריך שיחשף לפרסום אדם נוסף זולת הנפגע עצמו, לדוגמא, ייתכן ו"זכיתם" לשיחת טלפון פוגענית במסגרתה "בורכתם" ע"י הצד השני "בברכות" אשר פגעו בכם, כגון: נוכל, שקרן, גנב ועוד כהנה וכהנה "ברכות" מן היקב ומן הגורן. חשוב לציין כי אף אם נפגעתם עד עמקי נשמתכם אזי במקרה המתואר לא צמחה עילת תביעת  לשון הרע, שכן מימד הפרסום לא התקיים, בהנחה כמובן שאתם היחידים ש"זכיתם" לשמוע את "הברכות".

על מנת שתצמח עילת תביעת לשון הרע צריך שיתקיימו שני התנאים במצטבר, הן לעניין מהות האמירה והן לעניין הפרסום. כאשר אין כך המצב, או אז המסקנה צריך שתהא כי לא נכון להגיש תביעה בנסיבות המתוארות.

יחד עם זאת, טלו מקרה מאוד נפוץ במסגרתו כתבו עליכם פוסט משמיץ בפייסבוק, הרי סביר מאוד להניח שמימד הפרסום כבר מתקיים. עתה נותר לשאול האם האמירה שנכתבה מהווה לשון הרע במהותה.

תביעות לשון הרע הן תביעות מורכבות ביותר, שכן במקרים המתאימים ישנן הגנות בחוק ולכן על עו"ד העוסק בהגשת וטיפול תביעת לשון הרע לבחון בחון היטב את כל הראיות כמכלול באופן יסודי ומקצועי וכן לנתח את הראיות, או אז ורק לאחר מכן להסיק את המסקנה המתבקשת בדבר המשך נקיטת הצעדים בתיק לשון הרע.

אין מחלוקת כי אמירות לשון הרע עלולות ליצור עוגמת נפש קשה בקרב הנפגע, וכן להעכיר את שמו ולפגוע בתדמיתו של הנפגע.

במקרים חמורים יותר מעבר האמור לעיל, ישנה פגיעה בפרנסתו של אדם ובמטה לחמו בעקבות אמירת או כתיבת לשון הרע.

מזה שנים רבות מסתמנת בבתי המשפט מגמת החמרה ברורה עם משמיצים במסגרת תביעת לשון הרע, מגמה זו באה לידי ביטוי בכך שסכומי הפיצויים שבתי המשפט פוסקים לנפגעים עומדים על שיעור גבוה וכן מתן צווים לשם פרסום התנצלות שניתנים כנגד מפרסמי לשון הרע הפכו שכיחים יותר ויותר.

בבתי המשפט והן במשפט העברי ראו בעוולת לשון הרע, עוולה קשה כפגיעה באדם עצמו ממש. (ראו פסק דינו של כבוד הנשיא א' ברק בבג"צ 6129/94 ג' סנש נ' רשות השידור פד"י נ"ג (3) 817, 823:

 "הגוזל את רכושי עשוי לפצות אותי בממון. הגוזל את שמי הטוב גזל את טעם קיומי. שמו הטוב של האדם קובע את התייחסותו שלו לעצמו ואת התייחסות חבריו אליו. הוא קובע את יחסה של החברה אליו. הנכס היחיד שיש לרבים, בין המכהנים ברשויות השלטון ובין הפועלים במגזר הפרטי- הוא שמם הטוב. הוא יקר להם כחיים עצמם".

קראו עכשיו מאמר מעניין בנושא לשון הרע בפייסבוק

כתבה מעניינית שפרסם עו"ד אורגד בידיעות אחרונות בעניין לשון הרע 

קראו כתבה נוספת שפרסם עו"ד אורגד בעניין לשון הרע 

 

הבהרות משפטיות- 

האמור במאמר זה לעיל, מהווה אך ורק סקירה כללית בלבד של  סוגיית תביעת לשון הרע ולחלוטין אינו ממצה  את מכלול ההיבטים המורכבים אשר רלוונטיים לנושא תביעת לשון הרע. בכל מקרה ברי כי תחולנה הוראות  החוק והפסיקה.

לפיכך, ברור כי אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, והוא אינו מתיימר בשום אופן להוות תחליף לייעוץ משפטי. יתר על כן, מאמרנו לעיל בנושא תביעת לשון הרע אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או הליכים כאלה ואחרים בנושא תביעת לשון הרע או בכלל. כותב המאמר אינו אחראי בשום פנים ואופן, לא   באופן עקיף ולא  באופן   ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה ו/או הליך  אשר יינקטו ו/או שלא יינקטו   כתוצאה מקריאת המאמר. קריאת המאמר דלעיל בנושא  תביעת לשון הרע כפופה לקריאה וקבלת תנאי השימוש באתר משרד עורך דין חגי אורגד, זאת מבלי לגרוע בהבהרות המשפטיות המצויינות לעיל ולהלן.

אשר על כן, עקב מורכבות הגשת  תביעה בעניין תביעת לשון הרע יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום לשון הרע והיודע היטב את מלאכתו ובקיא בפרטי החקיקה והפסיקה הרלוונטיים, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הצדדים לתוצאה טובה ורצויה  בתיקים מורכבים העוסקים בנושא רווי הפרטים בעניין  תביעת לשון הרע.