לשון הרע בפייסבוק ועוד..

article16מבוא-

"טוב שם משמן טוב" (קהלת, ז', א'), זוהי לחלוטין אינה סיסמא נבובה וריקה מתוכן. שמו של אדם זהו הנכס היקר לו  מכל, והדברים הנאמרים בהקשר זה אינם מופרזים כלל ועיקר.

מקדמת דנא עסקו בנושא לשון הרע. בתורה לפני אלפי שנים נכתב  "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא, יט', טז'). החשיבות בדבר הזכות לשם טוב נטועה במחוזותינו אלפי שנים ועד ימינו אנו, וזו קיבלה מעמד נכבד הראוי להגנה.

כפי שיפורט להלן לשון הרע יכול שייאמר על יחיד או על רבים (קרי, על קבוצה של אנשים). המשפט הישראלי מעניק את מלוא כובד המשקל להגנה על שמו הטוב של האדם, כפי שניווכח להלן.

המסגרת הנורמטיבית-

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), זהו אם כן עמוד התווך של הנושא בו עסקינן במאמרנו. החוק עוסק בהגנה על שמו הטוב מפני פגיעה של האדם היחיד, או בהגנה על שמו הטוב של הציבור מפני פגיעה, על ידי הטלת דופי באמצעות אמירות פוגעניות, משפילות ומעליבות או באמצעים אחרים אשר הם הם מהווים לשון הרע.

על פי החוק פרסום לשון הרע עלול להיות בבחינת עוולה אזרחית ואף עלול להוות עבירה פלילית. ניתן להגיש קובלנה פלילית נגד המפרסם לשון הרע (סעיף 8 לחוק), והמורשע בדין יכול באופן תיאורטי לרצות עונש של עד שנת מאסר.

אין מטרתו של החוק "לסתום פיות" והוא אינו "מתיימר" לעשות כן, על כל פנים לא לכך התכוון "המשורר".

מטרת המטרות של החוק היא להניח תשתית שתאזן באופן ראוי, בין חופש הביטוי מחד לזכות לשם טוב מאידך.

להלן יובא תוכנו של סעיף 1 לחוק-

1. לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)   להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)   לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)   לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

           בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד;

           "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית. 

 

 על מנת שתצמח עילת תביעה בעניין לשון הרע, יש צורך שיתקיימו ראשית שני פרמטרים הכרחיים. אם כן, המשוכות הראשונות אותן יש לעבור הן: כי אכן הדברים שנאמרו הם בבחינת לשון הרע (פרמטר ראשון, סעיף 1 לחוק), וכי הדברים שנאמרו פורסמו בהתאם להגדרת הפרסום בחוק (פרמטר שני, סעיף 2 לחוק).

2. (א)  פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

      (ב)  רואים כפרסום לשון הרע, בלי למעט מדרכי פרסום אחרות:

            (1)   אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע;

           (2)   אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע. 

החוק פוטר את הנפגע בעניין לשון הרע להוכיח שנגרם לו נזק (או אז הפיצוי שניתן לתבוע הינו מוגבל על פי הכתוב בחוק ל- 50,000 ₪). באם דברי לשון הרע פורסמו והנפגע יוכיח שהייתה למפרסם- הנתבע כוונה לפגוע, או אז בית המשפט רשאי לפסוק כפל הסכום, קרי 100,000 ₪ וזאת מבלי להוכיח שנגרם לו נזק. יובהר כי הסכומים הנקובים לעיל הינם כמצוין בחוק, אולם בפועל אלה צמודי מדד מחודש ספטמבר 1998.

עיננו הרואות כי ניתן גם ניתן לקבל פיצוי משמעותי בגין לשון הרע אף אם לנפגע לא נגרם כל נזק. כך המחוקק ובעקבותיו בתי המשפט מביאים לידי ביטוי את החשיבות הנעלה בדבר הזכות לשם טוב.

יובהר הבהר היטב, באם אכן יוכח שנגרם נזק לתובע בגין פרסום לשון הרע כנגדו אזי בית המשפט אינו מוגבל בסכום הפיצוי שייפסק על ידו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף הוא מביא לידי ביטוי את חשיבות הנושא בגין שמירה על שם טוב, שכן  הוא מגן על שתי זכויות יסוד, האחת כבוד האדם והשנייה הזכות לקניין, כאשר האחת קשורה קשר בל יינתק לרעותה.

עלינו לשים לב, כי לפי סעיף 1 לחוק מוגדר אדם כיחיד או תאגיד (חברה) כמושא לאמירת או פרסום לשון הרע כנגדו.

המבחן האם אכן צמחה במקרה הנתון עילת תביעה בגין לשון הרע הוא מבחן האדם הסביר, או אם תרצו האדם מן היישוב. כלומר האם אותו אדם מן היישוב יראה בדברים שנאמרו או נכתבו או הוצגו, כדברים פוגעניים, מעליבים ומשפילים (ובלבד שמתקיים כמובן הבסיס לפרסום).

בכפוף לאמור לעיל, אין כל משמעות לכוונת המפרסם לומר את דברי לשון הרע מתוך כוונה לפגוע (יסוד נפשי). רוצה לומר, ייתכן עד מאוד שאדם אשר הינו נתבע בתביעת לשון הרע  כלל לא התכוון לפגוע, ברם חרף כך ייתן הוא את הדין בגין אמירותיו הפוגעניות.

אולם, בעניין קובלנה ועל מנת לבסס את האישום יש חובה להוכיח מעבר לספק סביר כי המפרסם התכוון לפגוע באמצעות פרסומו.

לשון הרע בפייסבוק-

לדאבון לב, ישנו כיום שימוש נלוז ונרחב לרעה בטכנולוגיה מתקדמת, כגון אינטרנט ובכלל זה רשתות חברתיות כגון פייסבוק, במסגרתם ניתן לפרסם לשון הרע כלאחר יד, באופן זמין ובקלות יתרה.

ברי לכל בר דעת, כי אין כל סיבה שאדם אשר שמו הוכפש ונכתב עליו לשון הרע בפייסבוק, יימנע מלעמוד על זכותו הבסיסית לשם טוב.

חשוב להדגיש הדגש היטב, כי האינטרנט  בכלל והפייסבוק בפרט אינם איזור אקס טריטוריאלי המנותק מהמציאות, במסגרתו יכול כל מר נפש להשמיץ כאוות נפשו ולהימלט מאימת הדין.

לא בכדי נכתב "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי, יח', כא').

שכן, לשון הרע  בפייסבוק ופרסומו העומד ביסודות הנדרשים בחוק וכאמור במאמרנו זה לעיל, ייחשב גם ייחשב ללשון הרע העלול להצמיח עילת תביעה ואף הגשת קובלנה במקרים המתאימים.

כולנו יודעים שהפייסבוק הינו כלי זמין, ידידותי, נוח וקל לתפעול, ומשכך יש לצערנו אנשים העושים בנקל בכלי הזה שימוש לרעה בהשתלחויות ובאמירות המהוות לשון הרע. מכיוון שכך, הפייסבוק מהווה כר נרחב אף להשמצות מילוליות  ואף להשמצות שאינן מילוליות, כגון: העלאת תמונה מבזה של נשוא הפרסום- הנפגע לרשת החברתית וכו'.. הקלילות שמשתמשי הפייסבוק משווים לעצמם, תוך יצירת איזור נוח, נעים וידידותי (כמעט ביתי הייתי אומר), חושפת רבים לסכנה שיפורסם נגדם לשון הרע מחד, ומאידך חושפת רבים לסכנה שתוגש נגדם תביעת לשון הרע.

לשם ההמחשה, לשון הרע בפייסבוק יכול להיכתב שנייה לאחר שהעלינו תמונה מבית הקפה בו היינו לפני דקה (או בו אנו נמצאים ממש עכשיו), או לאחר העלאת תמונה מהנופש, מיום ההולדת או אפילו לאחר שאפינו עוגה, שלדעתנו היא מדהימה ואנו חפצים שכוווווולם (…) יראו.

לעיתים רבות מאוד, ולאור האקלים הנוח שיוצר הפייסבוק הדבר מטשטש את הגבולות בין האסור למותר אף כאשר מדובר בלשון הרע בפייסבוק.

כעת ברור לנו, שלשון הרע בפייסבוק כהגדרתו בחוק  (באם אכן מדובר בדברי לשון הרע ובאם מתקיים יסוד הפרסום), מהווה גם מהווה לשון הרע כהגדרתו בחוק ומצמיח עילת תביעה והגשת קובלנה כנגד המפרסם לשון הרע- הפוגע.

אין שום הנחה לדברי בלע, השמצות ולשון הרע  בפייסבוק או בכל רשת חברתית כזו או אחרת.

חופש הביטוי מוגבל אף  ברשת הפייסבוק, בדיוק כפי שהוא מוגבל בכל דרך ביטוי אחרת (כגון: ביטוי פוגעני ורבאלי, השמצה באמצעות פקסימיליה, מכתב, פרסום בעיתון, פרסום בבלוג, פרסום תמונה מבזה וכו'…).

בפס"ד תמ"ש (ת"א) 35326-12-10 א' נגד ת' אשר ניתן על ידי כבוד השופט נפתלי שילה ביום 17/10/2012, פסק כבוד השופט לנפגעים פיצוי בסך 40,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע בפייסבוק  שפורסם כנגדם על ידי בני משפחה.

ראוי לציון, כי החשיפה האדירה לכלי הפייסבוק הולידה מטר של תביעות בעניין לשון הרע, חלקן מוצדקות ביותר (כדוגמת פסק הדין שהובא לעיל) וגוררות ברוב המכריע של המקרים פיצויים בסכומי כסף נכבדים לנפגע.

סיכום-

משכך, ראשית ראוי כי היו זהירים בלשונכם! שנית ומנגד, ראוי שתעמדו על המשמר עת פגעו בשמכם הטוב. זיכרו תמיד, שמכם הוא הנכס היקר ביותר ואין שני לו.

לפיכך, כפי שרואות עיננו, סוגיות העוסקות בנושא לשון הרע הינן סוגיות מורכבות וסבוכות  אותן ראוי לבחון ולנתח משפטית טרם נקיטת הליך משפטי.

לפיכך, כאשר מתעוררת בעיה משפטית בעניין לשון הרע, ראוי לפנות כבר בתחילת הדרך לעורך דין המומחה בתחום, אשר הינו בקיא בו, מצוי בפרטיו ויודע היטב לבצע את מלאכתו המשפטית, על מנת שזה יוביל את הלקוח לתוצאות המשפטיות הרצויות.

לחצו כאן וקראו כתבה מעניינת שפרסם עו"ד אורגד בוי נט בעניין לשון הרע

קראו עוד באתר על עורך דין לשון הרע בקריות

אולי יעניין אתכם לקרוא מאמר מעניין בנושא תביעה אזרחית נגררת לפלילים

הבהרות משפטיות-

יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא, ובוודאי אינו ממצה כלל ועיקר את מכלול ההיבטים הסבוכים ורווי הפרטים אשר רלוונטיים לנושא לשון הרע.

אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או הליכים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר.

אשר על כן, עקב הסוגיות הסבוכות העומדות על הפרק עת מתעוררת סוגיית לשון הרע, יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום  והיודע היטב את מלאכתו, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הלקוח לחוף מבטחים בסיומה.