מבוא –
הפרת הבטחת נישואים במשפט הישראלי זהו תחום מרתק שאין לו אח ורע בכל תחומי המשפט.
וכל כך למה?
כאשר עסקינן בהפרת הבטחת נישואים, נאלצים אנו לשלב בין דיני החוזים לבין תחומים אינטימיים בינאישיים המצויים "בזירה" שבינו לבינה, אשר על פי רוב נראה כי אלה "מחוץ למשחק המשפטי" וכי אין מקומם בדין, במשפט ובהלכה. הכלאה זו יוצרת תחום מסקרן ומרתק שאין שני לו.
ההלכה במשפט הישראלי כפי שניווכח להלן, הינה כי בהתקיים התנאים שיפורטו להלן, יש גם יש מקום להתערבות בתי המשפט בתביעות אשר מוגשות לפתחם חדשות לבקרים אף בעניין מורכב ורבגוני זה, כגון הפרת הבטחת נישואים.
ישנן מספר סיטואציות (הרשימה כמובן אינה סגורה והאפשרויות הן רבות מספור כיד הדמיון "הטובה") בהן אדם מוצא את עצמו מפר הבטחת נישואים שניתנה לצד הנפגע. למשל, כאשר אדם מקיים קשר אינטימי עם בת זוגתו וכוונותיו למסד עימה את הקשר (על כל פנים בתחילת הקשר האינטימי שנוצר) הן כנות, אמיתיות ורציניות או אז ייתכן שזיהה הצד המפר בעיה בבת הזוג (הצד הנפגע) בעטייה הוא אינו חפץ עוד במיסוד הקשר ונאלץ "להיכנס" להפרת הבטחת הנישואים שנתן לה. כך ייתכן שתוגש תביעה נגד אדם "שנכנס" להפרת הבטחת הנישואים שנתן לאישה, אשר התגלה לו ברבות הימים כי אותה אישה הייתה מאושפזת בבית חולים לחולי נפש, עובדה מהותית אשר האישה דאגה עד מאוד להסתיר ממנו, וכנראה שלא בכדי!
סיטואציה נוספת של הפרת הבטחת נישואים, היא כאשר אדם (ייתכן אדם נשוי) מצהיר הצהרות, ומבטיח הבטחות הכל על מנת לקבל מהאישה טובות הנאה כספיות ו/או מיניות, ברם לאחר שהשיג את מבוקשו חוזר בו ומפר את הבטחת הנישואים שנתן לה. ברור לכל בר דעת שלא דין הפרת הבטחת הנישואים בדוגמא הראשונה כדין הפרת הבטחת הנישואים בדוגמא השניה.
אין חולק שבית המשפט בדונו בתביעה שהוגשה בגין הפרת הבטחת נישואים ייתן את דעתו לעגמת הנפש שנגרמה לצד הנפגע (מעבר להוצאות הכספיות שהוצאו בעין) וכן לפגיעה בסיכויי הצד הנפגע להתחתן ואף ללדת ילדים. אולם, ברוב המכריע של המקרים הבאים לפתחו של בית המשפט, ייתן בית המשפט משקל נכבד להוצאות הממשיות שהוצאו בפועל על ידי הצד הנפגע, כגון: רכישת בגדים, רכישת מתנות, רכישת טבעות, תשלום לאולם אירועים, הזמנת כרטיסי הזמנה לאורחים המיועדים, תשלום לתקליטן ולקייטרינג וכו'..
ההשלכות של הפרת הבטחת נישואים –
ניקח לצורך ההמחשה אישה אשר ניתנה לה הבטחת נישואים על ידי בחיר ליבה שלימים התחרט וחזר בו מהבטחתו. ברוב המכריע של המקרים, נגרמו לאשה זו עגמת נפש, בושה, לעיתים ייתכן שאף נגרמה פגיעה בסיכוייה להתחתן, פגיעה בסיכוייה ללדת ילדים, פגיעה בקריירה (באם נאלצה להתפטר ממקום עבודתה לטובת נישואיה) וכדומה.. הסתמכות על הבטחת נישואים והנזקים שנגרמו בעטייה של הסתמכות זו, הם הם העילה העיקרית לתביעה (במקרים המתאימים) בגין הפרת הבטחת נישואים.
המצב המשפטי במשפט הישראלי בגין הפרת הבטחת נישואים –
על פי הדין, הבטחת נישואים יש בה בכדי להניח יסודות משפטיים וליצור הסכם מחייב בין הצדדים. מכיוון שכך, הפרת הבטחת נישואים עשויה במקרים המתאימים להצמיח עילת תביעה בעטייה של ההפרה החוזית.
על מנת להוכיח שהבטחת הנישואים ניתנה ברצינות, ולצדדים הייתה כוונה ליצור ביניהם התחייבות ויחסים משפטיים, וכי ההבטחה שניתנה הינה בבחינת חוזה שהופר, יש להוכיח ראשית כי היחסים החוזיים שנוצרו בין הצדדים הינם כמתחייב מסעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן:"החוק") (זוהי המשוכה הראשונה שיש לעבור), להלן נעיין בסעיף 2 לחוק:
הצעה –
"פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסויימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה; הפנייה יכול שתהיה לציבור".
כלומר, כאשר ישנה הצעה המעידה על כוונה רצינית של המציע (גמירת דעת) והצעה זו כוללת פרטים חיוניים (מסוימות) והאדם שמקבל את ההצעה (הניצע) מסכים לקבל את ההצעה (קיבול), או אז נכרת חוזה.
במשפט הישראלי, נקבע מקדמת דנא, כי ישנה הכרה משפטית בבחינת חוזים מחייבים במסגרת מערכת יחסים שבינו לבינה. כך למשל בתי המשפט נותנים תוקף מלא להסכם יחסי ממון בין צדדים אשר נכרת ואושר כדין. ההלכה במשפט הישראלי הינה כי מתן הבטחה להינשא הינה חוזה מחייב לכל דבר ועניין.
ברם, יש לנהוג משנה זהירות, שכן בית המשפט הדגיש לא אחת את ההכרח לבסס תביעה בגין הפרת הבטחת נישואים על ידי תשתית ראייתית איתנה (ככל תביעה), יפים לענייננו הדברים שנאמרו על ידי כבוד השופט שנלר בפס"ד עמ"ש 1165/09 פלונית נגד פלוני:
"יודגש כי אין אנו מתעלמים מהמצב לו נקלעה המערערת, כאשר החלה את מערכת היחסים עם המשיב בעת היותה רווקה, עובדת וכשבמשך השנים, לפחות להשקפתה, פיתחה תלות במשיב כאשר לטענתה, הרעיף עליה לרבות כספים, וכשבסופו של יום נאלצת היא עתה להתמודד, בחלוף שנים כה רבות, עם קשיי פרנסה, והכל תוך הצורך לדאוג גם לבתם המשותפת על כל המשתמע מכך. אולם לא די בכך על מנת לקבוע שאכן מגיע פיצוי במקרה שכזה. כאמור, אין אני שולל כי ייתכנו נסיבות אשר יצדיקו מתן פיצוי, גם ללא הבטחת נישואין שהופרה, אולם לא רק שיש להציב זאת כעילת תביעה, אלא יש להציב תשתית עובדתית, אשר יהיה בה לבסס עילה שכזאת".
ההיגיון המשפטי שטמון בכך והבסיס לכך הוא מוסרי ומשפטי כאחד שכן הבטחות יש לקיים, לכן ניתנה לעניין זה גושפנקא משפטית ברורה וחד משמעית. על מנת ליתן תוקף להבטחות מחייבות ובכדי ליצור יציבות וודאות משפטית אף בתחום שנמצא בינה לבינו קרי, התחום הבינאישי בעל הרגישות המירבית כנושא מאמרינו, יש להניח תשתית ראייתית ראויה.
יובהר מייד, כי חרף האמור לעיל יש לחדד את ההבדלים העצומים בין המתחייב להינשא לגברת מסוימת לבין אדם אשר התחייב לרכוש מגרש מקרקעין למשל. שהרי במקרה הראשון ישנם פרמטרים של משיכה, אהבה, אינטימיות, כימיה, תקשורת וכדומה. ואילו במקרה השני מדובר בעסקה כלכלית גרידא שלאחר סיומה ייתכן מאוד שהצדדים לא ייפגשו לעולם והיא נטולת אמוציות ורגשות. על אף שמהות ההבדלים שציינו לעיל זועקים לשמים, בתי המשפט נוהגים לראות אף בהבטחת נישואים כחוזה מחייב לכל דבר ועניין. אולם, לאור מורכבות העניין נוטים בתי המשפט לפסוק באופן שונה ומובחן במקרה של הפרת הבטחת נישואים לעומת מקרה של הפרת חוזה כלכלי גרידא כפי שיפורט להלן.
ככלל הנפגע מהפרת חוזה יכול לתבוע שני סעדים עיקרים (הרשימה אינה ממצה): האחד הינו סעד האכיפה, כלומר סעד אשר בעטיו יוכל הוא ליישם את החוזה בעין. וכי הסעד השני הינו סעד הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לצד הנפגע כתוצאה מהפרת החוזה.
יובהר מייד, אין חולק כי סעד האכיפה כאשר עסקינן בחוזה להבטחת נישואים אינו בא בחשבון שכן אינו בר ביצוע והסיבות לכך ברורות. שכן כל אדם אשר עיניו בראשו מבין שלא באמת ניתן להכריח בן זוג להתחתן ולחיות עם בת זוגתו לשעבר (כעת צד שכנגד לתיק משפטי!!!) ולאכוף את החוזה שנוצר בין השניים (ככל שנוצר חוזה מעין זה), הדבר אינו עולה בקנה אחד עם כל היגיון בסיסי. לכן, כאשר עסקינן בהפרת הבטחת נישואים הסעד שבית המשפט יפסוק במקרים המתאימים הוא פיצוי.
כאמור, הבטחת נישואים מצמיחה חוזה משפטי מחייב לכל דבר ועניין, בכפוף כמובן למכלול הנסיבות במקרה הנתון. מכיוון שכך, כאשר הפרת המחויבות הסבה נזק לצד הנפגע, הן ממוני והן נזק שאינו ממוני נראה כי בית המשפט יימצא לנכון לפסוק פיצוי מתאים. יש להבחין הבחן היטב בין פגיעות ממוניות ובין פגיעות שאינן ממוניות. שכן נטיית בית המשפט תהא ליתן משקל רב יותר לנזקים ממוניים, כגון הוצאות שהוצאו בפועל: תשלום לאולם אירועים, מתנות וכו'..
לעיתים, בתי המשפט פוסקים לנפגע סכומים שאינם גבוהים מפאת החשש שאנשים יינשאו רק על מנת שלא להיתבע ולהתחייב בפיצויים גבוהים.
בפסיקה, אף נפסק כי גבר נשוי שהפר הבטחת נישואים לאשה אחרת כי יינשא לה, יחויב בתשלום פיצוי על הפרת התחייבותו. לפיכך, הכל חשופים לתביעה בגין הפרת הבטחת נישואים בין אם מדובר בפנוי ובין אם מדובר בנשוי. יפים לענייננו הדברים שנאמרו על ידי בית המשפט העליון באופן נחרץ וחד משמעי בפס"ד ע"א 5298/98 פלונית נגד פלוני, בהאי לישנא:
"חסינות לאדם הנשוי, היוצר קשרים בינאישיים מחוץ למסגרת הנישואין תוך פיזור הבטחות, אינה תורמת לביצור ולייצוב מוסד הנישואין… החובה לעמוד בדיבור ולקיים הבטחה מעוגנת בתקנת הציבור. על-כן, ההסכם להינשא, גם אם בעת עריכתו היה אחד מבני-הזוג נשוי, אינו עומד בסתירה לתקנת הציבור ואינו בטל ככזה".
סיכום –
כפי שרואות עיננו, סוגיית הפרת הבטחת נישואים הינה סוגיה מורכבת ורווית פרטים אותם ראוי לבחון ולנתח משפטית טרם נקיטת הליך משפטי.לפיכך, בנושא הפרת הבטחת נישואים או כאשר מתברר חשש להפרה כאמור, ראוי לפנות לעורך דין המומחה בתחום אשר הינו בקיא בו, מצוי בפרטיו ויודע היטב לבצע את מלאכתו המשפטית, על מנת שיוביל את הלקוח לתוצאות הרצויות.
הבהרות משפטיות –
יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא, ובוודאי אינו ממצה כלל ועיקר את מכלול ההיבטים הסבוכים, אשר רלוונטיים לנושא הפרת הבטחת נישואים.
אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או הליכים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר.
אשר על כן, עקב הסוגיות הסבוכות העומדות על הפרק עת מתעוררת סוגיית הפרת הבטחת נישואים, יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום והיודע היטב את מלאכתו, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הלקוח לחוף מבטחים בסיומה.
