כללי –
"במות אדם עובר עזבונו ליורשיו" – סעיף 1 לחוק הירושה התשכ"ה -1965 (להלן: "חוק הירושה").
שאלה כבדת משקל היא מה יעלה בגורל רכושינו לאחר שנלך לבית עולמינו. זוהי אם כן הסיבה בעטייה אדם מחליט לערוך צוואה.
צוואה הינה מסמך משפטי במסגרתו אדם מחליט ומורה מה יעשה ברכושו לאחר מותו. צוואה תהיה תקפה אם נעשתה כדין ולא נפגמה באופן שלא ניתן לתקן את הפגם.
על הצוואה לשקף את רצון מצווה ולהביאו לידי ביטוי בכתובים באופן מדוייק.
במידה ואדם הלך לבית לעולמו ולא השאיר צוואה, אזי עזבונו מחולק על פי הדין כלומר על פי חוק הירושה. הוא הדין כאשר הושארה צוואה אך זו אינה כשרה ופסולה מסיבות כאלה ואחרות.
צוואה הדדית –
צוואה הדדית מעצם טיבה וטבעה היא צוואה מורכבת יותר מצוואה רגילה.
וכל כך למה?
העיקרון הבסיסי בעריכת צוואה הדדית הוא עריכת צוואה משותפת אשר בבסיסה עומדת החלטה משותפת והדדית של בני זוג במסגרת צוואותיהם.
במסגרת צוואה הדדית קיימות הוראות הקשורות לצוואת בן הזוג האחר קשר בל יינתק ולהיפך.
בעת עריכת צוואה הדדית הסברה הינה שבן הזוג לא ישנה את צוואתו או יבטלה לאחר שנחתמה.
כאשר בני זוג עורכים צוואה הדדית הרי אין למי מהם מושג מי מהם ילך לעולמו קודם.
ההסדר המיוחד הקיים במסגרת צוואה הדדית הינו הגבלת חופש המצווה במידת מה לשנות את צוואתו.
במה דברים אמורים?
במצב הדברים הרגיל כאשר אין עסקינן בעניין צוואה הדדית כי אם בעניין צוואה רגילה, קיים חופש מוחלט ובלתי מותנה למצווה לשנות את צוואתו מתי שרק יחפוץ (!!), זהו עקרון על בצוואות הנועד לשמר עקרון הראוי להגנה והוא – החופש לצוות.
צוואה הדדית אם כן, מגבילה במידה מסוימת את החופש לצוות, שכן ביטול של צוואה הדדית מחייב את הצד המבקש לבטל צוואה הדדית, לשגר הודעה בכתב על ביטול הצוואה לצד השני.
על פי ההסדר החוקי בחוק הירושה, במקרה שאחד מבני הזוג הלך לבית עולמו, על הנותר בחיים המבקש לבטל את הצוואה להשיב לעזבון את הרכוש שקיבל, ורק אז יהיה רשאי לצוות את רכושו בהתאם לרצונו.
המחוקק תיקן את חוק הירושה בתיקון מספר 12 בשנת 2005 וקבע הסדר בסעיף 8 א' לחוק הירושה לפיו ניתן לערוך מסמך על ידי שני בני זוג, היינו צוואה הדדית, בסעיף זה מתוארות אף המגבלות של ביטול הצוואה עליהן עמדנו לעיל.
להלן נעיין בסעיף 8 א' לחוק הירושה:
צוואות הדדיות –
8א. (א) בני זוג רשאים לערוך צוואות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר; צוואות כאמור יכולות להיעשות בין אם הזוכה על פי כל אחת מהצוואות הוא בן הזוג ובין אם הוא גורם שלישי, בין בשני מסמכים שנערכו באותה עת ובין במסמך אחד (בסעיף זה – צוואות הדדיות).
(ב) לביטול צוואה הדדית לא יהיה תוקף אלא אם כן יתקיים אחד מאלה:
(1) בחייהם של שני בני הזוג – המצווה המבקש לבטל את צוואתו ימסור הודעה בכתב על ביטול הצוואה למצווה השני; נמסרה הודעה כאמור, בטלות הצוואות ההדדיות של שני המצווים;
(2) לאחר מות אחד מבני הזוג –
(א) כל עוד לא חולק העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו יסתלק שלא לטובתו, לטובת ילדו או לטובת אחיו של המוריש, מכל מנה או מכל חלק בעיזבון שהוא אמור לקבל לפי הצוואה ההדדית של המצווה שמת;
(ב) לאחר חלוקת העיזבון – בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את צוואתו ישיב את כל שירש לפי הצוואה ההדדית לעיזבון, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה – ישיב את שווי המנה או החלק בעיזבון שירש;
ההיגיון שעומד מאחורי חובת מסירת ההודעה לבן הזוג השני כאשר עסקינן בנושא צוואה הדדית, הינו עקרון ההסתמכות.
טלו מקרה בו בני זוג הסתמכו האחד על צוואתו של האחר במסגרת צוואה הדדית, והגיעו להסכמות והבנות על בסיסן ערכו צוואה הדדית, כעת אחד מבני הזוג משנה או מבטל את הוראות צוואה הדדית מבלי שבן הזוג השני מודע לכך ובעודו מסתמך על המצב העובדתי והמשפטי הידוע לו כפי שעולה מהצוואה ההדדית. הרי במקרה זה נפגע אינטרס ההסתמכות של בן הזוג השני.
לפיכך, חשוב להיות ערים לבעיות האפשריות העלולות להתרחש עת עורכים צוואה הדדית וליתן להן מענה הולם.
במסגרת עריכת צוואה הדדית, באפשרות המצווים להחליט כי הזוכה יהא בן הזוג האחר או צד שלישי .
צוואה הדדית ניתן לערוך במסמך אחד וכן ניתן לערוך בשני מסמכים.
סיכום –
יובהר, כי לא כל מסמך אשר נערך ומטרתו להתיימר להוות צוואה הוא אכן צוואה, שכן יש לעמוד בדרישות צורניות וחוקיות רבות על מנת שהצוואה תהיה כשרה ותקפה ויהיה קושי לתקוף אותה בבית המשפט כאשר יתעורר הצורך לעשות כן, הדברים נכונים ביתר שאת לגבי צוואה הדדית לאור מורכבותה כמתואר לעיל.
לפיכך, עורך דין אשר יודע היטב את מלאכתו, ובקיא בהלכות הפסיקה ובחקיקה בתחום דיני המשפחה בכלל ובתחום הצוואות בפרט, יערוך צוואה הדדית אשר תשקף את רצון המצווה בחייו, ותביא לידי ביטוי את כוונתו באופן ראוי, נכון ומדויק לאחר מותו.
הבהרות משפטיות –
יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא, ובוודאי אינו ממצה את מכלול היבטים המורכבים בנושא הצוואות ו/או בנושא צוואה הדדית.
אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או הליכים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר.
אשר על כן, עקב הסוגיות הסבוכות שעומדות על הפרק עת עריכת צוואה בכלל וכן צוואה הדדית בפרט, יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום הצוואות והיודע היטב את מלאכתו, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הצדדים לתוצאות הרצויות.
