מינוי אפוטרופוס, מתי, כיצד ועבור מי?

מבוא –

מקור המילה אפוטרופוס, שאוב מהשפה היוונית ומשמעותה: "ממונה". כלומר אדם המשגיח והנאמן על ענייניו של אחר.

אפוטרופוס ימונה לאדם מבוגר, אשר מאבד את צלילות דעתו, או לחילופין לילד מוגבל או רפה שכל כאשר מתעורר צורך לטפל בהם מעבר להיותם קטינים (שכן, במצב הדברים הרגיל, הורים הם אפוטרופסים טבעיים של ילדם ללא צורך במינוי כזה או אחר).

ישנן סיטואציות במסגרתן ימונה אפוטרופוס על נכסי קטינים או על הקטינים עצמם, שאין הוריהם בחיים, או שנבצר מהם מלמלא את תפקידם מסיבה זו או אחרת.

אדם אשר על ענייניו מונה אפוטרופוס, מכונה בעגה המשפטית חסוי. בכדי להתמנות לאפוטרופוס, יש צורך להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה (יורחב בהמשך).

המסגרת הנורמטיבית –

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") והתקנות שהותקנו מכוחו, מהווים את המסגרת החקיקתית מכוחה, נותן בית משפט לענייני משפחה החלטות ופסקי דין, הן במינוי אפוטרופוס והן בפיקוח על האפוטרופוס, כפי שיורחב בהמשך. הקורא הסקרן יוכל להרחיב ידיעותיו, על ידי עיון בחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו ועל פיו.

מהי אפוטרופסות –

זוהי  הזכות והחובה לשמור ולדאוג למימוש זכויות, לדאוג לצרכים, להגן ולנהל את ענייניו של אדם, אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בכוחותיו העצמיים הפיזיים ו/או האינטלקטואליים.

במילוי תפקידיו, חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי במסירות.

להלן יובא תוכנו של סעיף 41 לחוק –

"במילוי תפקידיו חייב האפוטרופוס לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות הענין".

אולם, ישנן מספר פעולות אותן אינו רשאי לבצע האפוטרופוס, אלא אם כן קיבל אישור מראש מבית המשפט.

  להלן יובא תוכנו של סעיף 47 לחוק –

"האפוטרופוס מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; בפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לייצג את החסוי מבלי שבית המשפט אישרן מראש:

(1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;

(3) פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על-פי חוק;

(4) נתינת מתנות זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין;

(5) נתינת ערבות;

(6) פעולה אחרת שבית המשפט קבע, בצו המינוי או לאחר מכן, כטעונה אישור כאמור".

סוגי אפוטרופסות –

ככלל קיימים ארבעה סוגי אפוטרופסות:

הסוג הראשון הינו אפוטרופוס על גוף –

במקרה זה, כאשר מתמנה האפוטרופוס, הוא – האפוטרופוס יקבל החלטות במקום אותו חסוי שאינו כשיר דיו לקבל החלטות בענייניו. דבר אשר יכול ויבוא לידי ביטוי בעניין החלטות בתחום הרפואה למשל, כגון: קבלת טיפול רפואי, הסכמה להתנתח וכו'..

הסוג השני הינו אפוטרופוס על רכוש –

במקרה זה, כאשר מתמנה אפוטרופוס, אזי האפוטרופוס יקבל החלטות  בתחום הרכושי/ כספי, במקום החסוי שאינו כשיר או צלול דיו בכדי לקבל החלטות בנושא הרכושי/ כספי. במקרה זה בין היתר, יהא על האפוטרופוס לדווח לאפוטרופוס הכללי ולנהל  רישום מסודר על הוצאותיו והכנסותיו של החסוי.

הסוג השלישי הינו מינוי אפוטרופוס כללי –

מינוי זה טומן בחובו, הן אפוטרופסות על גוף והן אפוטרופסות על רכוש (כנאמר לעיל).

הסוג הרביעי הינו אפוטרופוס בפועל –

זהו אדם שהאפוטרופסות שלו וכוחה, אינו שאוב מהחלטת בית המשפט למנותו כאפוטרופוס. זהו לדוגמא, דוד שהינו אחראי על אחייניו שהוריהם נפטרו, או הורים לילד הסובל מנכות או מפיגור שכלי, שלא פנו בבקשה להתמנות לאפוטרופסות מסיבה זו או אחרת.

בקשה למינוי אפוטרופוס –

כאמור לעיל, בקשה למינוי אפוטרופוס תוגש לבית משפט לענייני משפחה. על הבקשה למינוי אפוטרופוס, לכלול נימוקים משכנעים דיים, בצירוף אישורים ואסמכתאות אשר יצורפו לבקשה. על הבקשה למינוי אפוטרופוס להיות מלווה בתצהיר כתמיכה לבקשה. על התצהיר להיות מאומת על ידי עורך דין, כדין ועל פי דרישות החוק.

בית המשפט, רשאי ליתן החלטה לפיה ישולם לאפוטרופוס שכר חודשי. נושא זה מוסדר בין היתר בתקנה 5 לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר קביעת שכר לאפוטרופסים) תשמ"ט- 1988.

הנה כי כן, מינויו של אפוטרופוס על פי מינוי מטעם בית משפט לענייני משפחה, נעשה לאחר בחינה ובדיקה מדוקדקת של התאמתו למלא את התפקיד, לפי שיקול דעתו וראות עיניו של בית המשפט היושב בדין.

כמו כן, במהלך תקופת האפוטרופסות, עומד האפוטרופוס תחת עינו הפקוחה של בית המשפט עד לסיום מינוי האפוטרופסות. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי החסוי, הינו החוליה החלשה ביותר בחברה, ומכאן מתעורר הצורך והחובה להגן על החסוי, שמא בעקבות חולשתו הפיזית ו/או המנטאלית ו/או האינטלקטואלית ייפגע פיזית, ייעשק, ינוצל וכו' וכו'..

סיכום –

כפי שרואות עיננו, דרכי מינוי אפוטרופוס והתאמתו לתפקיד, התנהלות האפוטרופוס ומתן דיווח מטעמו בהתאם, הינם נושאים סבוכים ובעלי רגישות יתרה. שכן, עסקינן בסופו של  יום במתן שירות לחסויים, אשר הינם החוליה החלשה והשברירית ביותר בחברה. למותר לציין, כי מדובר בבני אנוש יקרים אשר ראוי כי טובתם תעמוד לנגד עיננו. לפיכך, בנושא אפוטרופסות אשר הינו נושא סבוך ורגיש, ראוי לפנות לעורך דין אשר הינו בקיא בתחום האפוטרופסות, מצוי בפרטיו ויודע היטב לבצע את מלאכתו המשפטית נאמנה, על מנת להוביל את הלקוח לתוצאות הרצויות.

הבהרות משפטיות –

יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של הנושא, ובוודאי אינו ממצה כלל ועיקר את מכלול ההיבטים הסבוכים, אשר רלוונטיים לאפוטרופסות בכלל ולדיני אפוטרופסות בפרט.

אין לראות בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או צעדים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר.

אשר על כן, עקב הסוגיות הסבוכות העומדות על הפרק עת מתעוררת סוגיית אפוטרופסות, יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום והיודע היטב את מלאכתו, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הצדדים לחוף מבטחים בסיומה.