רבים הם המקרים בהם אנשים הינם שותפים בדירה או במגרש או במקרקעין.
על פי רוב, שותפות במקרקעין קיימת בין בני זוג או בין יורשים אשר ירשו זכויות מכח צוואה או מכח הדין ונרשמו בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), או בחברה המשכנת או במרשם אחר כבעלים משותפים של המקרקעין.
לעיתים, אחד מהשותפים "מתאהב" בשותפות במקרקעין ולאור התאהבות זו אין ברצונו לפרק את השותפות במקרקעין. אולם, לעומתו ישנו שותף אשר אין הוא מעוניין בשותפות מושא המקרקעין (השותפות במקרקעין יכולה לבוא לידי ביטוי בכל מקרקעין לרבות בדירה, מגרש, מחסן, משרד, שטח חקלאי, חנות, שטח מסחרי וכיוצ"ב).
שותפות במקרקעין איננה חתונה קתולית, שכן אדם המבקש לבצע הליך פירוק שיתוף במקרקעין יוכל בהחלט לעשות כן, ולהוביל לתוצאה אשר בסופו של יום תהיה פירוק שיתוף במקרקעין.
רבים הפונים למשרדינו בעניין פירוק שיתוף במקרקעין נדרשים לשאלות נפוצות אשר הינן טבעיות לסיטואציה בה הם נמצאים. למשל, מפניות רבות מלקוחות עולה כי לחלקם ישנם חוזי שיתוף במקרקעין אשר אף מגבילים את יכולתם לפרק את השיתוף במקרקעין, או אז נראה ללקוחות כי הם כבולים בחתונה קתולית עם שותף שאינו רצוי.
נסביר את הדרוש הסבר על מנת להבהיר את הדברים, פירוק שיתוף במקרקעין ניתן לעשות מכח הפסיקה המחייבת וכן מכח הדין, כלומר סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969 (להלן: "חוק המקרקעין") המסביר את היכולת של שותף במקרקעין לדרוש ו/או לתבוע פירוק שיתוף במקרקעין.
ואילו סעיף 37 (ב) לחוק המקרקעין אף מגביל את משך תקופת שיתוף המקרקעין בהסכם שנכרת, לתקופה שלא תעלה על 3 שנים.
טלו מקרה במסגרתו ענת ואסנת ערכו הסכם שיתוף במקרקעין ולאור ידידותן רבת השנים והאחווה אשר שוררת בין השתיים הן כתבו כי ההסכם יהא תקף ל- 25 שנים, כך הן התחייבו אחת כלפי השנייה במסגרת התחייבות חופשית. ברם, על אף שענת ואסנת התחייבו לקיים את השיתוף במקרקעין במשך 25 שנה, על אף שעניין זה היה בהסכמת הצדדים ואין מחלוקת בעובדה זו, הרי שהמחוקק בא ומתערב באופן קוגנטי עת הוא מגביל את המנגנון ליצירת שותפות במקרקעין לתקופה שלא תעלה על 3 שנים.
משכך, באם ענת איננה מעוניינת להמשיך בשותפות במקרקעין עם אסנת לאור זאת שהיא הסתכסכה עם אסנת או מכל סיבה אחרת, יהא בכוחה של ענת לפנות לאסנת ולדרוש פירוק שיתוף במקרקעין. היה ואסנת תתמיד בסירובה לבצע הליך פירוק שיתוף במקרקעין, אזי יהא בכוחה של ענת לפנות לבית המשפט מכח סעיף 37 (א) לחוק המקרקעין על מנת לבצע הליך פירוק שיתוף במקרקעין.
הנטייה של בתי המשפט לעניין פירוק שיתוף במקרקעין הינה נטייה ליבראלית ביותר. בית המשפט יטה לבצע הליך פירוק שיתוף במקרקעין שעה שאחד מהשותפים ביקש זאת, בית המשפט לא ישאל מהי הסיבה לרצון אחד מהשותפים לבצע הליך פירוק שיתוף במקרקעין אלא במקרים חריגים ביותר, זאת מכיוון שעניין פירוק שיתוף במקרקעין מוסדר בחקיקה, קרי בסעיף 37 (א) לחוק המקרקעין אשר למעשה מבטא את זכות הקניין של אדם על רכושו וכן כיבוד זכות נעלה זו ראוי לה שתבוא לידי ביטוי במסגרת פסיקת בית המשפט.
זאת ועוד, על אף שחוק המקרקעין הינו חוק ותיק ביותר אשר נחקק בשנת 1969 הוראות רבות בחוק זה קיבלו משנה תוקף וחיזוק משפטי במסגרת חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר נחקק בשנת 1992, היינו הרבה לאחר שנחקק חוק המקרקעין. נתמקד בהקשר זה בעניין שלנו ונדגיש כי סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אשר מגן על קניינו של האדם, מתקשר הדבר ישירות להוראות סעיף 37 לחוק המקרקעין אשר עוסק בעניין פירוק שיתוף במקרקעין ולמעשה מגן על זכותו של שותף במקרקעין "לצאת" מהשותפות, לפרקה, ובכך להגן על קניינו ולעשות ברכושו כבשלו. זוהי זכות אלמנטארית אשר בשנת 1992 לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אף הועלתה לרמה של זכות חוקתית.
משכך, כעת ברור לכולנו כי פירוק שיתוף במקרקעין הינו אקט אשר ניתן בהחלט לבצע עת אחד השותפים אינו מעוניין להמשיך "ברומן" השיתוף. למרות האמור לעיל, ברור לכולנו כי על מנת להגיע לתוצאה הרצויה יש לבצע את המהלכים המשפטיים באופן מקצועי ונכון בייחוד בתיקים סבוכים ורוויי פרטים כגון פירוק שיתוף במקרקעין, שכן טעויות וחובבנות בניהול הליכים משפטיים מורכבים ועתירי פרטים כגון אלה, עלולות לגרום לנזקים קשים אשר לעיתים הינם בלתי הפיכים.
לכן, עת אנו ניגשים לעסוק בהליך פירוק שיתוף במקרקעין עלינו לבצע את המלאכה נאמנה ובאופן מקצועי ומשפטי גרידא, בכדי להביא את הלקוח למימוש מטרותיו ולמיצוי זכויות מקסימאלי, זאת המטרה וכך צריך לפעול, בנחישות וללא פשרות.
הבהרות משפטיות –
יצוין, כי האמור במאמר זה לעיל, אינו אלא סקירה כללית בלבד של נושא פירוק שיתוף במקרקעין, ובוודאי אינו ממצה כלל ועיקר את מכלול ההיבטים הסבוכים, אשר רלוונטיים לנושא דיני מקרקעין בכלל ונושא פירוק שיתוף במקרקעין בפרט.
אין לראות בשום אופן בתוכן המאמר או במה שאינו מופיע בו כייעוץ משפטי, ותוכנו או אי תוכנו אינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי. כמו כן, מאמר זה אינו מהווה כלל ועיקר הצעה לנקיטה ו/או לאי נקיטה פעולות ו/או צעדים כאלה ואחרים. כותב המאמר אינו אחראי באופן עקיף או ישיר לכל פעולה ו/או אי פעולה שתינקט כתוצאה מקריאת המאמר הן בעניין פירוק שיתוף במקרקעין או בעניין מקרקעין בכלל או בכל עניין אחר.
אשר על כן, עקב הסוגיות הסבוכות שעומדות על הפרק עת ביצוע כל פעולה במקרקעין ובוודאי בנושא פירוק שיתוף במקרקעין, יש לפנות בראשית הדרך לעורך דין המומחה בתחום המקרקעין והיודע היטב את מלאכתו, על מנת שמלאכה זו ותוצאותיה תוביל את הצדדים לחוף מבטחים בסיומה.
