אביו של תלמיד לשעבר בתנועה הפיץ במערכת החינוך מכתב אזהרה מפניה. אחרי הליך של יותר מ-12 שנים נקבע בבית המשפט שהוא יפצה אותה ב-168 אלף שקל
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה תנועת בני ברוך (המוכרת כ"קבלה לעם") נגד אדם שהגדיר אותה במכתב שהפיץ בקרב גורמי חינוך כ"כת המביאה את מאמיניה לחיי תלות ושעבוד". השופט אריאל ברגנר קבע שעליו לפצות את העמותה ב-168 אלף שקל ולפרסם התנצלות בעיתון.
הנתבע הוא אב לתלמיד לשעבר בתנועה. ליבת המחלוקת נסבה על מכתב שהפיץ בדצמבר 2012 לנמענים שונים במערכת החינוך, בראשם השר דאז גדעון סער. במסמך הוא התריע מפני חדירת תכנים מטעם תנועת "קבלה לעם" – שאותה כינה "כת מבוססת, ממוסדת ועשירה", ה"מביאה את מאמיניה לחיים של תלות ושעבוד" – למערכת החינוך הממשלתית.
במכתב תוארו חברי התנועה כ"נשלטים לחלוטין על ידי מנהיג הכת", מיכאל לייטמן. "כך לדוגמה", כתב, "הם נאלצים להשתתף בשיעורים שמעביר לייטמן באופן קבוע באישון לילה. מניעת שינה היא אמצעי מוכר של מנהיגי כתות לשליטה באנשיהם". בהמשך השווה את התנועה לסיינטולוגיה, וחתם כי "אל לנו כחברה לשתף פעולה עם מטרות הארגון" ו"לסייע בסלילת דרכה של הכת אל הזרם המרכזי של חינוך ילדינו".
בתביעה שהוגשה לפני יותר מ-12 שנים טענה העמותה שמדובר בפרסומים חמורים, מבזים ושקריים העולים כדי לשון הרע נגדה. היא עתרה לחייב אותו לפצותה במאות אלפי שקלים, לצד פרסום תיקון והכחשה לדבריו בשלושה עיתונים יומיים ובפני נמעני המכתב.
מנגד התעקש הנתבע שלתנועה יש את כל המאפיינים של כת, וגם המרכז הישראלי לנפגעי כתות סובר כמותו, ומכאן שעומדת לימינו הגנת "אמת דיברתי". הוא טען שהתביעה היא ניסיון להלך עליו אימים, ודוגמה לשימוש פסול בחוק ל"הטלת אפקט מצנן על אזרחים המעזים לפעול נגד אינטרסים של גורמים רבי עוצמה".
עו"ד חגי אורגדאבל השופט ברגנר קבע שכינוי העמותה "כת" והצמדת ביטויים אליה כמו "תלות ושעבוד", "ניתוק מבני המשפחה" ו"מניעת שינה", הינם בגדר הוצאת דיבה מובהקת: הם מבזים את התובעת, פוגעים בפעילותה ומעמידים אותה ללעג ולבוז.
"אני סבור כי לכל המונחים שצוינו לעיל משמעות שלילית, ובמיוחד הייחוס לתובעת של המונח 'כת' – דבר אשר יש לו פרשנות שלילית", כתב. "המילה כת מתקשרת מיידית אל 'גואל רצון' או מעיון מהיר בוויקיפדיה: 'הכת הירושלמית', 'לב טהור', 'עדי יהוה', 'אמיש', 'משפחת מנסון' ועוד, כאשר לכולן משמעות שלילית ביותר ולחלקן אף פלילית".
כמו כן נדחתה טענת הנתבע להגנת "אמת בפרסום". בפסק הדין צוין שבאופן תמוה הוא זנח ב"מאני טיים" של ההליך המשפטי – שלב הסיכומים – את הטענה שהתובעת היא אכן כת, בניסיון להוכיח שהפרסום הוא אמת.
לפיכך נקבע שלא הוכח כי הפרסום כולל דברי אמת. בין היתר, נימק השופט, בעוד שהמכתב השווה בין התנועה לבין הסיינטולוגיה – הרי ששולחו לא סיפק הסבר כלשהו לשאלות מהי בדיוק אמונה זו, ומה הקשר או הדמיון בינה לבין פעילות התובעת.
בנסיבות אלה נקבע ש"קבלה לעם" זכאית למלוא הסכום הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק – 84 אלף שקל עבור הפרסום המשמיץ. אלא שלנוכח כוונה לפגוע מצד הכותב, מצא השופט לנכון להכפיל את הפיצוי ולהעמידו על 168 אלף שקל. כמו כן חויב האיש לפרסם מכתב התנצלות ב"ישראל היום" על גבי חצי עמוד ובשחור לבן.
להרחבת הידע קראו מאמר בעניין לשון הרע בפייסבוק
